על טעמים ועל מסורת משפחתית

יש מסורות שיסדנו ואנחנו משמרים משנה לשנה. בימי כמדריכה בבית ספר שדה שיקמים בניצנים, הסתובבנו הרבה בשפלת יהודה ובה גילינו בוסתנים שופעים עם רימונים, תאנים, גפנים, שקדים, צברים, חרובים ועוד. מן הסתם, הבוסתנים הם שאריות של הכפרים הערביים ששכנו בשפלה בשנים לפני קום המדינה אבל היום הם עזובים, חלקם בתוך פארק בריטניה, חלקם בין המערות ומחילות המסתור מימי בר כוכבא... ואולי הבוסתנים הקדומים התחילו אי שם לפני 2,000 שנה בימים שלפני מרד בר כוכבא. כך או כך, ארבעים שנה אחרי בי"ס שדה, הבוסתנים עדיין שם, עזובים ומלאים בפרי בלאדי.

כל שנה, בסוף אוגוסט, ביום ההולדת של צפריר, אנחנו לוקחים את הג'יפ של יוסף ויוצאים לשפלה עם קערות, מים והרבה שמחה בלב. מטפסים אל המקום הסודי, תמיד טועים בפניה הלא נכונה, בית שמש כבר כמעט מגיעה אל הבוסתנים... ואז מגיעה הגבעה האמיתית בהתחלה יש עץ של תאנה לבנה שנמצא על פתח של מערה, אולי מחילת מסתור, ממשיכים דרך משוכות הצברים, עצי השקד אל מקבץ עצי התאנה. שם אנחנו תמיד מפריעים לעדר של צבאים, הם מתבוננים בחשד ועד מהרה "זנב למעלה וממני והלאה".

אנחנו מקדישים זמן למלאכת אריית התאנים – אחת בקערה ואחת בפה וחוזר חלילה, עד שכבר אי אפשר עם המתיקות הזו, הכלים מלאים והידיים מרוחות בחלב תאנים.

בשלב הזה, אנחנו אוספים את עצמנו בקושי רב וחוזרים הביתה לשלב הכנת ריבת תאנים בערק.

בדרך, עוצרים להתחזק באיזה דרינק קטן במבשלת הבירה של ליאון שריגים.

ועכשיו למלאכת התקנת הריבה.

בשלב הראשון נשרה את התאנים בקערה עם מים כדי לעזור לכל המזיקים למצוא את דרכם החוצה.

בשלב הבא, נחצה כל תאנה לארבעה חלקים, נתבונן בזהירות אם היא לא מתולעת ואם עברה את המבחן, עוברת לסיר.

על כל ק"ג תאנים שטופות וחתוכות לרבעים אני מוסיפה כ 330 גרם סוכר, מיץ מלימון, כף פיקטין ורבע כוס ערק.

התוצאה, לא פחות מאלוהית! השילוב של המתיקות של תאנה בלדי משולב עם ערק בניחוח אניסי – פשוט מושלם!

אפשר גם להשתמש בריבה להכנת קוקטייל נחמד בתוספת של ערק וקרח.

הריבה מצונצנת ונשמרת לאחר כבוד במקרר לחורף הקר כשצריך איזו נגיעת טעם של פרי שמש שנשמר בצנצנת.

עד לאוגוסט הבא...